בדין לא תחונם
טעם איסור לא תחונם כתב החינוך כדי שנתרחק מעובדי ע"ז
ובכלל זה לא לשבח אותם על חן שבהם ולא ליתן להם חניה בקרקע ולא לתת
להם מתנת חינם. ולכן סובר החינוך שדין זה נוהג רק בעובדי ע"ז.
אבל בגר תושב נותנים מתנת חינם.
פסק בשו"ע [יו"ד קנא יא] אסור ליתן מתנת חינם לעכו"ם שאינו מכירו.
וביאר בט"ז [ומקורו בתוספתא] שאם מכירו אי"ז חשיב מתנה
אלא מכירה שהרי ישלם לו גמולו או שכבר שילם לו.
והאיסור הוא רק ליתן מתנה בחינם וזה ל"ח חינם.
ומדברי הט"ז הנ"ל שכתב 'או שכבר שילם לו' התירו ליתן מתנה לרופא גוי שניתחו וכדו',
דסו"ס אי"ז חשיב מתנת חינם. ויש שביארו
לפי"ז איך היה מותר לאברהם לתת למלך סדום 'הרכוש קח לך',
אלא משום שהיה זה אחר שנלחם עמו.
איסור גברא או איסור חפצא
יש לחקור אם עיקר האיסור הוא על הגברא מה שמהנה את הגוי,
או"ד שזה איסור על החפצא שלא ליתן לגוי את חפציו.
ונפק"מ: שנותן לגוי דבר הפקר שמצד הגברא ההנהו
ומצד החפצא לא נתן לגוי חפץ של ישראל כיון שהיה זה חפץ של הפקר.
[כמו"כ יש לדון אי שרי לפנות לגוי חניה לרכבו].
הגמ' בערובין [סד:] מעשה בר"ג שהיה רוכב ע"ג החמור וכו'
והיה רבי אילעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך וכו'
ונתנו לנכרי אחד וכו' והק' בתוס' [ד"ה ולמדנו] איך נתנו לו
הרי עבר על לא תחונם ותי' כיון שהיה העכו"ם מתלוה אליהם חשיב כמכירו.
ובאור שמח כתב שהתירוץ דחוק,
ותירץ שהואיל והיה זה הפקר ולא נתכוין לזכות בו מותר ליתנו לעכו"ם.
עוד נפק"מ מסתפק בספר ילקוט הגרשוני אי מותר ליתן לגוי מתנה ע"מ להחזיר
שאם זה משום שמהנה לגוי לכאו' אסור, דסו"ס
נהנה מכך ואי משום שאסור להעביר חפצי ישראל לגוי לכאו' שרי.
והנה בתוס' ב"מ ע. מבואר שגם להלוות לגוי בלי ריבית אסור משום 'לא תחונם'.
וצ"ל שיש לחלק ממתנה ע"מ להחזיר שלפעמים מצוי שנותנים
זאת לזמן אבל הלואה י"ש שהואיל
ובכ"מ מלוים תמורת ריבית אם אינו לוקח לגוי ריבית חשיב
שנותן לו מתנת חינם את הריבית שאינו נוטל ממנו.
בנותן מתנה על מנת שיתגייר
יש לדון אם נותן מתנה לגוי שתחול לאחר שיתגייר אם עובר בזה על לא תחונם:
הגמרא בגיטין [לח.] המשחרר עבדו עובר בעשה
ומביאה הגמ' מעשה בר"א שנכנס לבית הכנסת ולא מצא בה עשרה ושחרר עבדו.
ושאלה הגמ' הרי עבר בעשה ותי' הגמ' מצוה שאני.
שואל הרמב"ן היאך שרי משום מצוה לשחרר העבד הרי עובר בזה משום 'לא תחונם'.
והק' ר' אלחנן בקובץ ביאורים [גיטין כב] הרי כשיזכה בכך העבד כבר יהיה יהודי,
וזה ודאי שאם נותן מתנה לגוי שתחול לאחר שיתגייר לא עובר בזה על לא תחונם,
ואף שכבר עכשיו יש לו נייח נפשיה שיודע שהוא עומד להשתחרר,
מ"מ אין זה באיסור לא תחונם.
יש לדון אם מותר ליתן טיפ לנהג גוי, ויש בזה לכאורה ג' נידונים:
א. לפני שקיבל את השרות לכאורה מותר כל שעושה כן כדי שיעבוד טוב יותר.
ב. אם זה חלק מהתשלום שלו וחייב ליתן.
ג. אם לא חייבים ליתן אך המנהג לתת ואם לא יתן יהיה בזה חילול ה' מותר. שהרי רב ??
החזיר אבידה לגוי שיש בזה משום קידוש ה'.
ופסק הרמב"ם [פיא מגניבה ואבידה ה"ג] אבידת עכו"ם
מותרת שנאמר 'אבידת אחיך' והמחזירה ה"ז עובר עבירה מפני שהוא מחזיק יד רשעי עולם,
ואם החזירה כדי לקדש את ה' כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה ה"ז משובח.
ובמקום שיש חילול ה' אבידתו אסורה וחייב להחזירה, עכ"ל.
***
כשיש מנקה גוי בישיבה ומבקש שירימו עבור את הסטנדרים,
אם הישיבה חוסכת בזה שמשלמים לו עבור זמן עבודה ודאי ששרי, ואף אם לא,
יתכן שיש בזה משום קידוש ה' ומותר. [טובך יביעו ח"ב עמ' רז]
***
לסיכום יש כמה אופנים שמותר בהם ליתן מתנת חינם לגוי:
1. מכירו שאי"ז חשיב חינם. 2. במקום שיש קידוש ה'.
3. במקום שיש בו משום דרכי שלום מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל, או משום איבה.
