חקנם יהדות

פרשת עקב איך קיימו ישראל מצות צדקה במדבר ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וכו' שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה [ח ג-ד] הקשה רבינו בחיי שמות [טז כא] מאחר שכשהיו ישראל במדבר היה לחם מים ומלבוש לכולם, א"

בעניין איסור שינה בבית הכנסת ובית המדרש נאמר בפרשת ויצא 'ויקץ משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי' [כח טז] א] ופרש"י שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה. ומשמע שהצטער על שישן במקום קדוש.

אין משיחין בשעת הסעודה נאמר בפרשת חיי שרה 'לא אוכל עד אם דברתי דברי' [כד לג]. במדרש למדו מכאן שאין משיחין בשעת הסעודה, ולכן אמר אליעזר 'לא אוכל עד אם דברתי דברי' לפי שלא רצה לדבר בשעת הסעודה. ובשו"

הלכות ברכת הריח נאמר בפרשת תולדות 'ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' בילקוט מעם לועז כאן איתא בשם ספר אור חדש שמכאן לומדים שצריך לברך על הריח. והנה בבאר היטב [רטז] כתב שאין מברכין על רחיצה וסיכה משום שאין

פרשת שבוע ואתחנן

נח לו לאדם שיפול לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. נאמר בפרשת וישב והיא שלחה אל חמיה וכו' וברש"י לא רצתה להלבין פניו וכו' אם יודה מעצמו יודה ואם לאו ישרפוני ואלל אלבין פניו. מכאן אמרו נח לו לאדם

מתי מותר לאדם לשנות בדיבורו נאמר בתורה ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציוה לפני מותו [בראשית נ טז] וברש"י שינו מפני השלום, ומקורו בגמ' יבמות ס"ה. הנה יש בתורה שני פסוקים א. 'ולא תשקרו איש בעמיתו' [ויקרא יט יא] ב.

איסור למנות את ישראל כתוב בפרשת ויגש 'ואלה בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו וכו' כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש שישים ושש' [מו ח-כו] וקשה איך מנו את ישראל והרי יש איסור למנותם.

בדין מרים יד על חברו נקרא רשע נאמר בפרשת שמות 'ויאמר לרשע למה תכה רעך' וברש"י אע"פ שלא הכהו נקרא רשע בהרמת יד. והמקור בגמ' סנהדרין [נח:] אמר ר"ל המגביה ידו על חבירו אע"

פרשת דברים "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל " וכו' [א א],וברש"י אילו הוכיח מקצתן, היו אלו שבשוק אומרים אתם הייתם שומעים מבן עמרם ולאמשיבים דבר, אילו היינו שם היינו משיבים אותו, לכך כנסם