פרשת שבוע לשולחן שבת פרשת ואתחנן

פרשת -ואתחנן

המקור לתקנת הקדמונים שלא לדבר על המתים

ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר וכו' אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב

הזה והלבנון [ג כג-כה]

כתב המרדכי ביומא [סי' תשכד] תקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא שם רע על המתים

[והובא בשו"ע תרו ג] ורבים תמהו מה ראו על ככה, ומהו המקור לכך, שאסור להוציא שם רע על המתים שכבר מתו.

ביאור המרדכי

וביאר המרדכי שמקור התקנה הוא ע"פ דברי התנחומא כאן על הפסוק [ו] אל תוסף וכו'

אמר [משה] לפניו כל הכעס הזה עלי למה וכו'

אמר ליה הקב"ה למשה אתה עשית ו' עוונות וכו'

שאמרת להם 'והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים',

וכי אברהם יצחק ויעקב חטאים היו שאמרת לבניהם כך. אמר לפניו ריבון העולמים ממך למדתי שאמרת 'ואת מחתות החטאים האלה'.

אמר לפניו הקב"ה אני אמרתי 'בנפשותם' ולא 'באבותם'.

ברכות י"ט

והנה בגמ' ברכות [יט.] איתא אמר רבי יצחק כל המספר אחרי המת כאילו מספר אחרי האבן.

איכא דאמרי דלא ידעי [ופרש"י המתים אין מבינים כלום וכו'] ואיכא דאמרי דידעי ולא אכפת להו.

והק' הגמ' והא אמר ר"פ שהיה אחד שדיבר אחר מר שמואל [כלומר לאחר מיתתו]

ונפל קנה גדול וכבד מהגג ופצע את מוחו ומת. ותי' הגמ' שאני צורבא דרבנן שהקב"ה תובע את כבודם, ע"כ.

ק' האליה רבה

והק' באליה רבה [סק"ז] דלכאורה בגמ' מבואר שסתם בני אדם המדבר אחריהם הוא כמדבר אחר האבן,

ואין ראיה מהמדרש שאמר הקב"ה למשה שחטא במה שדיבר על אברהם יצחק ויעקב

דשאני צורבא דרבנן שהקב"ה תובע את כבודם, וא"כ אין מקור לחרם הקדמונים שלא להוציא ש"ר על כל המתים.

ותירץ האליה רבה שבאמת ללשון הראשון בגמרא שם מתבאר שאם באמת היו המתים יודעים כן היה אכפת להם,

ולמסקנא קיי"ל כלשון הראשון, ונמצא א"כ שגם על שאר המתים אסור לדבר.

עד שירצה את חבירו

והטעם שהמרדכי הביא את המקור מהמדרש ולא כתב שהמקור לכך זה עצם הגמרא בברכות,

משום שבמדרש מוכח שההלכה כלשון הראשון שידעי ואיכפת להו, דמכך שהקב"ה לא מחל למשה ע"כ מוכח שזהו מהעבירות שבין אדם לחבירו, ואין מוחלין לו עד שירצה את חבירו, שכן אם באמת הם אינם יודעים,

ורק הקב"ה תבע כבודם משום שהם צורבא דרבנן, מדוע לא מחל למשה ע"כ,

אלא על כרחך שידעי ואיכפת להו, וא"כ הוי כעבירה של בין אדם לחבירו.

וזהו המקור לחרם הקדמונים שלא הוציא ש"ר על כל המתים.         

ועפי"ד אלו ביאר את דברי הילקוט שמעוני [רמז תתיב] 'ואתחנן אל ה' למה,

כדי שיכנס לארץ'. והדברים סתומים.

וביאר הא"ר שהק' המדרש מדוע משה רבינו התחנן אל ה' הרי חטאו הוא בבן אדם לחבירו ולא בבין אדם למקום.

ותי' המדרש 'כדי שיכנס לארץ' פי' וילך למערת המכפלה לבקש מהם מחילה.

שבת שלום ומבורך